איך למצוא וודאות גם באי וודאות
- clilashahar
- 25 בדצמ׳ 2024
- זמן קריאה 4 דקות
כאימהות וכנשים אנחנו אוהבות לתכנן, אוהבות לחלום, אוהבות לרקום את העתיד ולהכניס בו את הדברים שחשובים לנו.
אבל כבר יותר משנה שאנחנו חיות בתחושה שאי אפשר לתכנן שום דבר, שהכל ארעי ולא ידוע והמציאות יכולה להשתנות בכל רגע, נראה לנו הזוי לתכנן משהו לטווח ארוך כי מי יודע מה יהיה עד אז..
תחושת התלישות שאנחנו נתונות בה היא לא פשוטה ומגבירה את הצורך להתעסקות במה יהיה, ומתי זה יסתיים ובכך התסכול רק גובר וגם תחושת חוסר האונים. ולמרות כל זה, המשכנו כל הזמן הזה לשמור על שגרה כלשהיא ולתפקד.
אז איך הצלחנו לתפקד למרות תחושת הארעיות?
כי יש לנו צורך אנושי הישרדותי בוודאות וביציבות והמערכת הפיזית והנפשית שלנו שואפת כל הזמן להתייצב., ולכן, אחרי כל משבר שקורה וגם אם בחוץ עדיין קיימים תנאים מורכבים וסוערים, היכולת ההישרדותית שלנו תמצא איך להתמקם מחדש ככה שנרגיש שיש לנו סוג של יציבות, גם אם רק זמנית. אבל כרגע היא הוודאות החדשה שלנו. בחדשות קוראים לזה "שגרת חירום".
לכל אחת מאיתנו יש את הדבר הזה שבלי לשים לב הפך להיות העוגן הוודאי שלה בשנה האחרונה והוא זה שעוזר לה להצליח לקום בכל בוקר ולהמשיך למלאכת יומה למרות הכאוס שמסביב. יש מי שהתחילה לתרגל מדיטציה ויש מי שהתחילה או חזרה לעשות ספורט, יש מי שמוצאת נחמה בסדרות נטפליקס ויש מי שחברה טובה הפכה להיות עוגן עבורה, או טיפול שהיא בחרה ללכת אליו. זה יכול להיות שינוי כלשהו בחיים, בתזונה או בקריירה, או חוג חדש ואפילו הבחירה לשים זרקור על הדברים החשובים בחיים. כל אחת גילתה את הדרך שלה למצוא את העוגן הזה שעוזר לה לתפקד בתוך מציאות כל כך כאוטית.
לכל אחת מאיתנו יש (במידה כזו או אחרת) סט של יכולות שמסייעות ביצירת וודאות גם במצבים של אי וודאות מתמשכת:
וויסות רגשי - יכולת שמאפשרת למרות מציאות כאוטית להצליח להתנהל בצורה מווסתת תוך נשיאת רגשות מורכבים, אבל עם לשים אותם בפרופורציה הנכונה. זו יכולת שמאפשרת לא לפעול מתוך אימפולסיביות ולגייס את הרגש, המחשבה וההתנהגות כדי ליצור הסתגלות ויציבות חדשה.
יכולת ניהול מצבים מורכבים – היכולת להיפגש עם מציאות מורכבת, מתסכלת ובלתי צפויה ולהפנות את האנרגיות למציאת פתרונות יעילים למצב הנתון במקום להאשמה ולקורבנות. זו יכולת שמאפשרת יצירת וודאות ויציבות גם בזמני משבר.
יצירתיות – זמנים משבריים דורשים התבוננות יצירתית ואחרת על המציאות החדשה. הסכמה לראות במשבר הזדמנות תאפשר לראות בוודאות החדשה גם הזדמנות לגדילה וצמיחה חדשה.
גמישות מחשבתית – היכולת לקבל שזו המציאות כרגע ובתוכה למצוא פתרונות שנכונים למציאות העכשווית מבלי לחפש את המושלם ביותר. זו ההבנה שעובדים כרגע עם מה שמתאפשר כדי לבנות יציבות, גם אם היא זמנית, אבל בטוחה כרגע.
לקיחת אחריות – היכולת לקחת אחריות על עולמנו הפנימי ובכך לברוא בתוכנו מציאות וודאית ומיטיבה עבורנו היא זו שתעזור לנו לבנות וודאות שלא תלויה בשום מציאות חיצונית.
התמקדות בטוב – היכולת להתמקד ביש ובקיים ולהניח זרקור על הטוב ולבנות וודאות ויציבות ולא מתוך אחיזה והיתקעות על מה שלא מתאפשר ולא מסתדר כרגע. זו יכולת שמחוברת לאמונה פנימית שתמיד יש טוב שקיים גם כשהכל נדמה ככאוטי.
״להיות נוכחת במה שיש עכשיו כי חוץ מזה אין.״ (ימימה)

היכולת שלנו לקבל את מה שיש ובתוכו לפעול זו יכולת מדהימה, זו יכולת שזוכרת שאין לנו שום שליטה על מה שקורה בחוץ אלא רק עם מה שקורה בתוכנו ובמרחב האישי שלנו.
ושכשאנחנו בוחרות להתמקד יום ביומו במציאות הפנימית והאישית שלנו, ובכל בוקר אנחנו נוכחות רק ביום שעומד לפנינו ובאתגרים הספציפיים שלו, אז אנחנו מוצאות בתוכנו את הכוחות ליום הזה ואת הדרך איך להיות נוכחות בו רק במה שמתאפשר לנו עכשיו ולא מתפזרות מעבר.
וכך אנחנו ממוקדות יום ביומו, במלאכת השגרה העדינה שאנחנו טוות פה, ממוקדות בכוחות שיש כרגע, כי חוץ מזה אין.
ואני יכולה לשתף בפן האישי, ששנה שעברה, יומיים אחרי ה-7.10 בחרתי לפתוח את הזום ולחזור ללמד. וזו הייתה החלטה כמעט מנוגדת להיגיון. כי מי פנויה בכלל לשבת וללמוד לימודים רוחניים עכשיו שבחוץ עוד לא ברור מה בדיוק קורה והעצב והכאב היו כל כך גדולים.
והתלבטתי איך אפשר ללמד בכלל כשבחוץ מתחוללת מלחמה ואיך אפשר בכלל לנחם או להניח מילים מרפאות אחרי מה שקרה פה.
אבל ידעתי עמוק בתוכי, מתוך וודאות עמוקה (למרות האי וודאות שעטפה גם אותי) שדווקא הלימוד הוא זה שיכול לעזור פה לכולנו. גם לתלמידות שלי וגם לי.
ידעתי שלמול ה׳חושך׳ אין לי שום כלי מלחמה מלבד ליצור אי של אור קבוע ויציב פעם בשבוע.
וככה יצא שנפגשנו כל שבוע באותה השעה במשך שנה שלמה ולא וויתרנו אף פעם על המפגש שלנו גם כשהיו אזעקות תוך כדי, פשוט עצרנו ואז חזרנו ללמוד.
וככה מבלי ששמנו לב יצרנו ביחד אי של שקט, אי של שפיות ונשימה ואי שעזר לכולנו להתחזק ולהיזכר בכוחות שלנו האישיים וההוריים גם כשהמציאות עלתה על כל דמיון.
וזה היה כמעט לא הגיוני שאפשר למצוא את השקט בפנים כשהכל בחוץ סוער אבל כנראה ש״יש שקט במקומות המוארים״ (ימימה) ולכן זה יצר בתוכנו שקט גדול וכמעט בלתי נתפס בתוך השנה הזאת.
אז נכון שעדיין אין לנו שליטה על המציאות ועל מה שעוד יקרה בה, אבל יש לנו שליטה על איך ליצור בתוכנו וודאות פנימית ואיך ליצור מקום ומרחב שבו אני יכולה לעצור ולקבל אי של שקט. וכל אחת והמרחב הזה שנכון לה ליצור אותו.
ואם את רוצה ליצור וודאות של שקט בעזרת הלימוד ולאפשר לעצמך מסגרת קבועה שתעזור לך לעבור את הדבר הזה מתוך חיבור לכוחות ולמשאבים שבך אני מזמינה אותך להצטרף לאחת מקבוצות הלימוד למתחילות שאני פותחת ממש עוד רגע בינואר הקרוב.
ישנה קבוצת ערב וקבוצת בוקר כך שתוכלי לבחור עבורך את הזמן והיום שהכי נוחים לך.
ואם תרצי להתלבט ביחד מוזמנת לדבר איתי ❤️
Comments