לסלוח לעצמנו

שנה חדשה מתחילה ויש תחושה של נקיות באוויר והזדמנות להתחדש ולהשאיר את השנה שעברה מאחורינו. אבל זה שבלוח השנה התחילה שנה חדשה זה לא אומר שבלוח שנה הפנימי שלנו הסכמנו להעביר דף לשנה החדשה ולהתחדש.

אני מזמינה לבדוק בכנות עם עצמנו:

האם אנחנו מוכנות להניח מאחור את מה שהיה?

מוכנות לסלוח לעצמנו על רגעים קשים? על זמנים בהם לא אהבנו ולא הקשבנו לעצמנו?

מוכנות לסלוח לעצמנו על רגעים בהם לא היינו האימהות שאנחנו רוצות להיות?

מוכנות לסלוח לעצמנו על השגיאות שעשינו? לקבל את הטעויות שנעשו?

אנחנו מוכנות לסלוח לעצמנו על איך שהגבנו ברגעים שהיינו חלשות וחסרות אונים?

"הרי לא נמצאות קשורות כלל לשנה שעברה.

יש הפרדה בזמן. זמן השנה שעברה אינו הזמן של השנה הבאה". (ימימה)

ימימה מלמדת אותנו שמה שקרה בשנה שעברה לא מעיד על מה שיהיה השנה ויש לנו אפשרות להתחדש לגמרי בשנה הזו אם רק נבחר בכך.

השאלה היא האם אנחנו מוכנות ומסכימות להניח את השנה שעברה מאחור?

והנה ניתן לנו על הקרקע את הזכות להתחדש,

שכל שנה מתוחמת בתחילתה וסופה כיחידה בפני עצמה בזמנה." (ימימה)

יש לנו את האפשרות המלאה להתחדש, אבל זה דורש מאיתנו להסכים לשחרר את האחיזה שלנו בשגיאות, בפספוסים, בטעויות, בכישלונות, בחולשות ולהסכים בעצם לכך, שמה שהתאפשר לנו בשנה שעברה הוא מה שהתאפשר ושעשינו בכל זמן נתון את הטוב ביותר שידענו.

אז בעצם למה כל כך קשה לנו לסלוח לעצמנו?

כי נדמה לנו שאם נאחז בשגיאות ובטעויות שלנו רק ככה נלמד.

אבל ההפך הוא הנכון. כשאנחנו קשות עם עצמנו אין מרווח של התחדשות בינינו לבין עצמנו ואנחנו רק חוזרות שוב ושוב על אותן טעויות ולא מתקדמות הלאה.

דווקא ההסכמה להרפות ולפתוח באמת דף חדש מאפשרת לנו לגדול מהנקודה המצומצמת של שנה שעברה לעבר נקודה חדשה בתוכנו שעוד לא גילינו ועוד לא הצמחנו.

דווקא ההסכמה לשחרר אחיזה ממה שהיה (על כל מה שהיה) מאפשרת לנו לפנות מקום ולהכניס אוויר חדש לתוך המערכת יחסים שלנו קודם כל עם עצמנו ואח"כ עם הקרובים לנו.

"אפילו בחלקיק שנייה את שוגה, הרי בחלקיק הבא את יכולה לא לשגות". (ימימה)

ימימה מלמדת אותנו ליצור מערכת יחסים חדשה עם השגיאות שלנו. להסכים לשגות זה להסכים לנוע, זה להסכים לנסות בכל פעם מחדש.

זה להסכים להבין שאם אנחנו שוגות, ברגע הבא אנחנו יכולות גם לתקן ולא מתוך בהלה מהטעויות אלא להפך מתוך בחירה לשים את השגיאות שלנו בפרופורציה הנכונה, כי זו רק שגיאה מתוך מכלול שלם של דיוקים אחרים.

השגיאה לא מגדירה אותנו ובטח היא לא חזות הכל (למרות שאנחנו אלופות בלהסתכל על עצמנו רק דרך השגיאות שלנו) ורגע אחרי ששגינו אני יכולות לבחור לתקן, לדייק ולהתחדש.

אז האם אנחנו מוכנות להיות בסלחנות בפני השגיאות שלנו?

אנחנו טובות בלקבל את הסליחה של אחרים כלפינו, אבל האם אנחנו מוכנות לסלוח לעצמנו?

איזה משקל ישתחרר מאיתנו אם נסכים להניח מאחור את כל מה שהיה ולהגיע לשנה החדשה נקיות ללא ספר חשבונות שלנו עם עצמנו?

איך השנה שלנו תראה אם נסכים להתחדש באמת?

איך השנה שלנו תראה אם נבחר להיות קצת פחות קשות עם עצמנו?

פָּחוֹת קָשֶׁה / נֹעַם חוֹרֵב

בַּדֶּלֶת כְּבָר עוֹמֶדֶת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה

אִם הִיא רַק הָיְתָה שׁוֹאֶלֶת

אִם יֵשׁ לִי בַּקָּשָׁה

הָיִיתִי מִסְתַּכֵּל לָהּ בָּעֵינַיִים בְּלִי בּוּשָׁה

וְאָז אוֹמֵר לָהּ שֶׁ…

אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת טִיפָּה פָּחוֹת קָשֶׁה.

טִיפָּה פָּחוֹת קָשֶׁה

עִם עַצְמִי, עִם אֲחֵרִים

טִיפָּה פָּחוֹת קָשֶׁה

עִם מִשְׁפָּחָה, עִם חֲבֵרִים

לְהַפְסִיק לְהִתְחַשְׁבֵּן בְּסוֹפָהּ שֶׁל כָּל תְּקוּפָה

הַפִּנְקָס שֶׁלִּי פָּתוּחַ וְהַיָּד כְּבָר עֲיֵיפָה

וְגַם לִי מוּתָּר לָנוּחַ, וְגַם לִי מוּתָּר קִינּוּחַ

וְגַם לִי מוּתָּר לָצֵאת קְצָת טֶמְבֶּל בְּוִויכּוּחַ

לִזְכּוֹר שֶׁזֶּה בְּסֵדֶר לִפְעָמִים גַּם לְפַחֵד

וְלִלְמוֹד שֶׁחֲרָטָה הִיא הִזְדַּמְּנוּת לְהִיוָּולֵד

וּלְשַׁחְרֵר אֶת הֶעָבָר, וְלִישׁוֹן עַד מְאוּחָר

וְלֹא לָמוּת מִכָּל מִילָּה שֶׁמִּישֶׁהוּ אָמַר

אוֹ לֹא אָמַר

וְלַעֲמוֹד עַל הַמִּשְׁקָל בְּלִי לְהִתְיַיסֵּר

וְלִסְלוֹחַ לְעַצְמִי, כָּל פַּעַם קְצָת יוֹתֵר

וְלִזְרוֹק אֶת הַצִּפִּיּוֹת, וְלֶאֱהוֹב אֶת הַטָּעוּיוֹת

הֲרֵי מִכָּל טָעוּת בַּסּוֹף רַק לָמַדְתִּי אֵיךְ לִחְיוֹת

וּלְהַעֲבִיר אֶת כָּל הַיּוֹם מוּל נֶטְפְלִיקְס, בְּלִי לַחְשׁוֹב

וְלַחֲתוֹךְ מִמִּי שֶׁלֹּא עוֹשֶׂה לִי טוֹב

וּלְהַפְסִיק כְּבָר לְהָרִים מַשָּׂא שֶׁל אֲחֵרִים

יֵשׁ לִי מַסְפִּיק מִשֶׁל עַצְמִי, וְזֶה מַכְאִיב לִי בַּשְּׁרִירִים

וְיֵשׁ מִינוּס בַּבַּנְק וּקְמָטִים עַל הַפָּנִים

וְכָל מָה שֶׁלֹּא פָּתוּר שׁוּב אוֹכֵל אוֹתִי בִּפְנִים

וּמְכוֹנַת הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי לְכַבּוֹת

שׁוּב עוֹשָׂה אוֹתִי עָצוּב בֵּין אַנְשֵׁי הַמְּסִיבּוֹת

בַּדֶּלֶת כְּבָר עוֹמֶדֶת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה

וְהִנֵּה, הִיא שׁוֹאֶלֶת

אִם יֵשׁ לִי בַּקָּשָׁה

אָז אֲנִי מִסְתַּכֵּל לָהּ בָּעֵינַיִים בְּלִי בּוּשָׁה

וְאוֹמֵר לָהּ שֶׁ…

אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת טִיפָּה פָּחוֹת קָשֶׁה.

אֲנִי בּוֹחֵר לִהְיוֹת טִיפָּה פָּחוֹת קָשֶׁה.

מאחלת לכולנו שהשנה נהיה פחות קשות עם עצמנו ושנדע לחבק גם את השגיאות שלנו.

אני מזמינה אתכן להצטרף אלי אחרי החגים לקבוצת הלימוד למתחילות וללמוד כבר השנה איך להצליח להיות פחות קשות עם עצמכן ולחבק גם את השגיאות שלכן.